התנועה לחופש המ נ' שב"ס ואח'

פסק דין

העותרים ביקשו מן המשיבים שימסרו להם "מידע אודות אסירים שנמלטו מבתי הכלא בישראל ולא חזרו או נתפסו... החל מיום 14.1.04 ועד למועד מסירת המידע בפועל". הם ציינו כי המידע נחוץ לשם פרסום כתבה עיתונאית. פרטי המידע המבוקש הם שמות האסירים הנמלטים, תמונותיהם וציון העבירות המיוחסות או העבירות שבביצוען הורשעו אותם אסירים. משלא השיגו העותרים את תכליתם הגישו את העתירה דנן.

באת כוח המשיבים הודיעה במועד הדיון המקדמי שנערך בעתירה כי ששה (6) אסירים נמלטים טרם נתפסו. ניתן למסור לעותרים שמות ותמונות וכן פרטים אחרים לגבי שלושה מהם שכן הדבר משרת את אינטרס החיפוש אחר האסירים הללו בידי גורמי אכיפת החוק. בעניין שלושה הנותרים מבוסס הסירוב למסור את המידע על פגיעה בפרטיות האסירים הנמלטים ועל כך שפרסום תמונות מתוך מאגר המשטרה או שב"ס אינו עולה בקנה אחד עם הוראות מסוימות של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי.

נוכח הוראות חוק נטילת אמצעי זיהוי, הסכים בא כח העותרים לוותר על הדרישה למסירת התמונות כפוף לכך שהמשיבים יסכימו למסור את שאר הפרטים הנדרשים לגבי שלושת האסירים החסרים וכפוף למתן פסק דין עקרוני בדבר הזכות לקבלת מידע אודות אסיר נמלט.

לאחר בדיקה הודיעה באת כוח המשיבים כי רשימת הנמלטים הצטמצמה בינתיים ל-חמישה (5) בלבד. היא צירפה להודעה את רשימת הנמלטים ואת פרטי העבירות שבהן הורשעו. בכך ולנוכח ההסכמה לוותר על מסירת שתיים מתוך תמונות האסירים הושלם המידע המבוקש.

באת כוח המשיבים ציינה בהודעתה שאכן ככלל מתקיים אינטרס ציבורי בעניין גילוי מידע אודות אסיר נמלט אך אינטרס זה עשוי לסגת מפני אינטרסים ציבוריים חשובים לא פחות (למשל צורכי חקירה, הגנה על סודיות משפט שהתנהל בדלתיים סגורות, חסיון זהותו של קטין וכיו"ב). כמו כן גורסים המשיבים שאסיר אינו מאבד את זכות האדם להגנה על הפרטיות.

ההתייחסות העקרונית שהוצעה מפי באת כוח המשיבים כמוה כ"התפרצות אל דלת פתוחה". איש לא חולק על כך שאין לגלות פרטי מידע העלול להפריע לחקירה משטרתית או לסכל את מאמצי החיפוש אחר אסיר נמלט. ברור כשמש שהזכות לקבלת מידע המגולמת בחוק חופש המידע עשויה לסגת מפני הוראות דין קונקרטיות בדבר שמירת סודיות. עם זה כל בר בי רב יודע שבאופן עקרוני אין כל טעם בהסתרת זהותו של אסיר נמלט ואין מקום להטיל לוט חיסיון מלאכותי על תמונתו, פרטיו ופרטי העבירה שהוא נקשר בהם. אם היה טעם חסיוני מיוחד לעניין מי מחמשת האסירים הנמלטים היה על המשיבים לציין את הדבר באוזני העותרים. לעת הזאת –נוכח שחרור המידע לעותרים - ברור שאין ולא היה טעם כזה.

במקרה הזה הגיון ההתנהלות של הרשות בהקשר לבקשת המידע שנמסרה לה נמצא מפוקפק וחסר טעם של ממש.

העתירה מתקבלת במובן זה שהמשיבים נדרשים להעמיד לרשות העותרים את המידע המבוקש (אותו מידע שכבר נמסר להם בנספח להודעת המדינה מיום 29.4.10)

בהתאם להחלטתי מיום 18.3.10 רשאים העותרים להגיש בקשה לפסיקת הוצאות והחלטה בה תינתן לאחר שתתקבל תגובת באת כוח המשיבים.

ניתן היום, י"ח אייר תש"ע, 02 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: